בשני הימים הראשונים אחרי השתלת שיער, משיכה של שערה מושתלת מוציאה איתה גם את השתל. ביום השישי זה כבר לא כך, ומהיום התשיעי אי אפשר לשלוף את השתלים. הממצא הזה, ממחקר שבו נמשכו שתלים בכוונה במרווחים קבועים אחרי הניתוח, הוא הסיבה לכמעט כל הנחיה שאתם מקבלים: לא לשפשף, בלי מגבת, בלי כובע, בלי ספורט, בלי ים. כשמכירים את לוח הזמנים, הכללים מפסיקים להיראות שרירותיים.
בימים הראשונים נוצר מעל כל שתל קרום קטן. באותו מחקר, משיכה של קרום דבוק הוציאה את השתל עד היום החמישי: קרום שנדבק לשתל הוא, פשוטו כמשמעו, ידית שמחוברת אליו. בדיוק לשם כך קיימת שגרת השטיפה: תפקידה היחיד הוא לרכך ולשחרר את הקרומים בעדינות, כדי שיירדו מעצמם ולא ייקחו איתם את השתלים.
הקרומים נושרים בדרך כלל בין היום הרביעי לארבעה עשר. אל תעזרו. לקלף קרום ביום השישי היא הדרך השכיחה ביותר שבה אנשים מאבדים את השתלים ששילמו עליהם — ובאותו רגע זה לא נראה כמו נזק: השתל הולך בתוך הקרום, בלי שרואים.
ישנו חצי יושבים, בלי שטיפה, בלי כובע. החבישה על אזור התורם נשארת אם המרפאה שמה אותה. נפיחות מסוימת במצח היא תקינה ומופיעה בדרך כלל לא בלילה הראשון אלא ביום השני או השלישי.
רוב המרפאות מבצעות אותה בעצמן, ולכן אין לטוס הביתה קודם. תחליב או קצף מרככים את הקרומים, נשארים 20 עד 45 דקות, ואז שוטפים במים פושרים בלחץ נמוך. הביטו היטב במה שהם עושים; תחזרו על זה לבד במשך שבועיים.
מרחו את התחליב בטפיחות, לא בשפשוף. תנו לו לפעול כדי לרכך את הקרומים. הקציפו את השמפו קודם בכף היד ואז הניחו את הקצף על האזור המקבל — לעולם לא לשפשף. שטפו על ידי מזיגת מים מכוס או בסילון מקלחת חלש מאוד מרחוק. את אזור התורם אפשר לשטוף כרגיל בקצות האצבעות מהיום השלישי; מה שלא נוגעים בו הוא האזור המקבל.
אחרי שהשתלים מקובעים, עיסוי מעגלי קל בכריות האצבעות עוזר לקרומים שנותרו להשתחרר. עדיין בלי קרצוף, בלי ציפורניים, בלי מים חמים. אם אחרי היום הארבעה עשר נשאר קרום, המשיכו לרכך אותו מדי יום במקום לתלוש.
שמפו רגיל, לחץ רגיל, ייבוש רגיל. השתלים נקלטו. מה שבא אחר כך אינו עוד טיפול בפצע אלא לוח זמנים של צמיחה: נשירת השערות המושתלות בין השבוע השני לשישי צפויה ואינה אובדן שתלים.
בשלושת עד חמשת הלילות הראשונים על הגב, חצי יושבים, בזווית של כ־45 מעלות. שתיים־שלוש כריות או כרית צוואר מספיקות. יש שתי סיבות ורק אחת נוגעת לשתלים: ההגבהה מפחיתה את נפיחות המצח, שמגיעה לשיאה ביום השני או השלישי; ולישון שטוח על הצד מסכן אתכם בלחיצת האזור המקבל אל הכרית בשינה, בלי להרגיש.
אזור התורם בעורף הוא פצע טרי; לכן כרית צוואר שתומכת בצוואר ואינה נוגעת בעורף נוחה יותר מכרית רגילה. בלילות הראשונים פרשו מגבת כהה על ציפית הכרית: הפרשה מועטה היא תקינה ומכתימה.
רוב האנשים חוזרים לתנוחות רגילות אחרי השבוע הראשון, ובוודאי מהיום העשירי, כשהשתלים יציבים. אם אתם יודעים שאתם מתהפכים על הבטן בשינה, שמרו על התנוחה חצי־יושבת עשרה ימים.
| פעילות | לא לפני | למה כל כך הרבה זמן | המנתח שלכם עשוי לומר אחרת |
|---|---|---|---|
| לחפוף לבד (בעדינות) | יום 1–2, לפי ההנחיות | השטיפה מרככת את הקרומים. לדלג עליה פירושו שהקרום ידבק חזק יותר; וקרום דבוק מוציא את השתל. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| לגעת באזור המקבל בקצות האצבעות | יום 10 | מהיום ה־9 אי אפשר לשלוף את השתלים; יום 10 משאיר מרווח. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| לחזור לעבודה משרדית | יום 3–5 | מבחינה רפואית אין מניעה לחזור מוקדם יותר. המגבלה היא המראה והסיכון להיתקל עם הראש במשהו. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| לחבוש כובע רחב | יום 10 | כל דבר שמונח על האזור המקבל לפני הקליטה עלול למשוך שתל בהסרה. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| הליכה קלה | מיד | מומלצת. תנועה טובה; הבעיה היא זיעה ומכות, לא הליכה. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| חדר כושר, ריצה, אופניים | יום 14 | הזעה מרובה מרככת את הקרומים ומעלה סיכון לזיהום; עליית לחץ דם עלולה לחדש דימום באזור התורם. | המרפאה שלכם עשויה להאריך את המועד. לעולם אל תקצרו אותו בלי לשאול. |
| משקולות, ספורט מגע | שבוע 4 | מאמץ מעלה את הלחץ בראש ובקרקפת; מגע פירושו חבלה ישירה באזור התורם המחלים. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| בריכה | שבוע 4 | כלור מגרה עור מחלים, וכל עוד פצעי התורם נסגרים, בריכה היא חשיפה חיידקית. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| ים | שבוע 4 | מים מלוחים, שמש ומכות בלתי צפויות ביחד. אם המים אינם נקיים — מאוחר עוד יותר מבריכה. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| שמש ישירה על הקרקפת | שבוע 2 לפחות, כובע עד שבוע 4 | עור חדש נכווה בקלות, ומכיוון שהאזור מאולחש לא תרגישו בכך. כוויית שמש מעל שתלים טריים עלולה לפגוע בהם. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| סאונה, חמאם, ג׳קוזי | שבוע 4 | חום, זיעה וחיידקים יחד — הצירוף הגרוע ביותר לקרקפת מחלימה. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| אלכוהול | יום 5–7 | מדלל את הדם ומייבש; שניהם פועלים נגד שרידות מוקדמת של השתלים. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| עישון | להימנע לחלוטין שבועיים | הניקוטין מכווץ את כלי הדם הזעירים שאמורים לצמוח לתוך השתלים. זהו כלל הטיפול בעל הסיכוי הגבוה ביותר לשנות את התוצאה שלכם. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| צביעת שיער | שבוע 4–6 | גירוי כימי על עור מחלים, והשערות החדשות שבירות. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| תספורת של השיער המושתל | חודש 6, רק במספריים | לפני החודש השישי, מכונה על האזור המקבל מסכנת שערות שעדיין מתייצבות. את אזור התורם אפשר לקצר במכונה משבוע 3. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
| טיסה | יום 1 | לחץ התא אינו משפיע על השתלים. הימנעו ממשענת הראש וקומו בקביעות. | אם ההנחיות הכתובות של המרפאה שלכם שונות, לכו לפיהן. |
מקור: Bernstein RM, Rassman WR. Graft anchoring in hair transplantation. Dermatol Surg. 2006;32(2):198–204 (דרך PubMed) · נבדק לאחרונה:
לאלה אפשר לצפות בלי להיבהל: נפיחות ביום השני עד הרביעי במצח ולעיתים סביב העיניים; חוסר תחושה במשך שבועות ולעיתים חודשים; גרד מהיום החמישי, כשההחלמה מתחילה; אדמומיות באזור המקבל שדוהה תוך שבועות ונשארת ארוך יותר על עור בהיר; ונשירת השערות המושתלות בין השבוע השני לשישי. האחרונה מפחידה מאוד. בפועל נושרת רק גבעול השערה בעוד השורש נשאר; הצמיחה מחדש מתחילה סביב החודש השלישי.
כתבו למרפאה אם אדמומיות מתפשטת במקום לדהות ומלווה בכאב ובחום; אם מופיע מוגלה ביותר מנקודה בודדת; אם יש חום; אם דימום אינו נעצר אחרי עשר דקות של לחץ קל; או אם נפיחות גוברת במקום לרדת אחרי היום הרביעי. גבשושיות קטנות דמויות פצעונים באזור המקבל בין השבוע השני לשישי הן בדרך כלל דלקת זקיקים סביב שערות חודרניות: שכיחה, ניתנת לטיפול, ואם הן רבות שווה להראותן לרופא.
הוא אינו אומר לכם מתי השיער שלכם ייראה גמור. זהו לוח זמנים של צמיחה ולא של טיפול: רוב התוצאה הנראית מגיעה בין החודש השישי לשנים עשר, וההערכה הסופית שייכת לחודש שנים עשר עד שמונה עשרה.
והוא אינו מחליף לא את הנחיות המרפאה שלכם ולא רופא שיכול לראות את הקרקפת שלכם. כל מועד כאן מתאר את המקרה הכללי, והמקרה הכללי אינו אבחנה.
כרגיל — שמפו רגיל, לחץ מים רגיל, קצות אצבעות על האזור המקבל — סביב היום החמישה עשר. לפני כן שוטפים כל יום, אך בטכניקה מסוימת: לרכך את הקרומים בתחליב, לטפוח במקום לשפשף ולשטוף במזיגת מים מכוס במקום לעמוד תחת המקלחת.
מחקר שבו נמשכו שתלים במרווחים קבועים אחרי הניתוח מצא שבשני הימים הראשונים משיכה של שערה תמיד מוציאה את השתל, שביום השישי כבר לא, ושמהיום התשיעי אי אפשר לשלוף אותם. הקרומים מאריכים את החלון הזה: משיכה של קרום דבוק הוציאה את השתל עד היום החמישי.
בשלושת עד חמשת הלילות הראשונים על הגב, חצי יושבים, בזווית של כ־45 מעלות. ההגבהה מפחיתה את נפיחות המצח שמגיעה לשיאה ביום השני או השלישי, ושינה על הגב מרחיקה את האזור המקבל מהכרית בזמן שאינכם מרגישים דבר. רוב האנשים חוזרים לתנוחות רגילות מהיום העשירי.
לאימון רגיל ביום הארבעה עשר; למשקולות ולספורט מגע בשבוע הרביעי. זיעה מרככת את הקרומים ומעלה סיכון לזיהום; עליית לחץ דם עלולה לחדש דימום באזור התורם. הליכה מותרת מיד.
בשני המקרים כארבעה שבועות. כלור מגרה עור מחלים, מי ים מוסיפים מלח ושמש, ושניהם חשיפה חיידקית כל עוד פצעי התורם נסגרים. אם המים אינם נקיים לעין, המתינו יותר.
כמעט בוודאות לא. נשירת השערות המושתלות בין השבוע השני לשישי צפויה. הגבעול נושר בעוד השורש נשאר, והצמיחה מחדש מתחילה סביב החודש השלישי. מה שהיה חריג הוא לאבד בשבוע הראשון רקמת שתל נראית לעין יחד עם הקרומים.
את אזור התורם אפשר לקצר במכונה החל בערך משבוע שלוש. את האזור המושתל יש לספר במספריים בלבד עד סביבות החודש השישי; לפני כן המכונה מסכנת שערות שעדיין מתייצבות.