כל מרפאה שתפנו אליה תאמר לכם שאתם מתאימים. זו לא קנוניה: כך קורה כשהכלי היחיד בבית הוא ניתוח. אבל השתלה מזיזה שיער, היא אינה עוצרת נשירה — ולמספר לא מבוטל של אנשים התשובה הכנה היא „עדיין לא” או „לא זה”.
ניתוח עוזר רק בנשירה תבניתית, כלומר בצורה ההורמונלית שהולכת לפי מפת נורווד או לודוויג. יש עוד כמה מצבים שנראים דומים לעין לא מיומנת ואינם מגיבים להשתלה כלל.
נשירה טלוגנית היא נשירה מפוזרת בכל הקרקפת, שמתחילה בדרך כלל חודשיים עד ארבעה אחרי גורם מפעיל: מחלה, ניתוח, לחץ כבד, לידה, ירידה מהירה במשקל או הפסקת תרופות מסוימות. ברוב המקרים היא חולפת מעצמה תוך שישה עד שנים עשר חודשים. להשתיל מעליה פירושו לבזבז שתלים על שיער שממילא יחזור — והניתוח עצמו עלול לעורר נשירה נוספת.
אלופציה אריאטה יוצרת כתמים עגולים עם שוליים נקיים, בלי הידלדלות סביבם, ומופיעה בדרך כלל במהירות. זהו מצב אוטואימוני. שיער שמושתל לתוך מוקד פעיל סופג את אותה תקיפה שספג השיער המקורי.
אלופציית משיכה נובעת ממתח: צמות הדוקות, קוקים, תוספות, מטפחת שנקשרת שנים באותה צורה. בשלב מוקדם היא לרוב הפיכה, ואם המתח נמשך אחרי הניתוח — גם השיער המושתל יאבד באותה דרך. אצל נשים זו אחת התבניות שמאובחנות שגוי לעיתים הקרובות ביותר.
אלופציות צלקתיות — ביניהן ליכן פלנוס פילאריס ואלופציה פיברוטית קדמית — הורסות את הזקיק ומשאירות במקומו רקמת צלקת. השתלה על תהליך צלקתי פעיל נכשלת בדרך כלל. כאן דרושים רופא עור ולרוב גם ביופסיה לפני כל שיחה על ניתוח.
הערכה נכונה כוללת: בדיקת קרקפת בהגדלה (טריכוסקופיה) כדי למדוד צפיפות ולראות אם הזקיקים מתמזערים; מבחן משיכה; שאלות על היסטוריה משפחתית וקצב ההתחלה; ובתמונה מפוזרת גם בדיקות דם — תפקודי בלוטת התריס, פריטין, ויטמין D, ואצל נשים גם סמנים הורמונליים. אם מרפאה נותנת לכם מספר שתלים על סמך תמונה שנשלחה בוואטסאפ, שום דבר מזה לא קרה.
פינסטריד חוסם את ההמרה של טסטוסטרון ל־DHT, ההורמון שמכווץ זקיקים רגישים. במחקרים הוא עוצר את ההתקדמות אצל כשמונים עד תשעים אחוז מהגברים ומחזיר חלק מהשיער אצל כמחצית מהם. הוא פועל על השיער שעדיין יש לכם; זקיקים שנעלמו הוא אינו מחזיר. תופעות הלוואי נדירות אך אמיתיות, ויש לדון בהן עם רופא ולא עם יועץ מכירות.
מינוקסידיל מיושם מקומית, מאריך את שלב הצמיחה ומעבה שערות שהתמזערו. הוא פועל אצל גברים ונשים, נמכר ללא מרשם, ועם הפסקתו נגמרת גם השפעתו. שתי התרופות זקוקות לשלושה עד שישה חודשים כדי להראות משהו ולשנים עשר חודשים כדי שיהיה אפשר לשפוט אותן בהגינות.
זו שאלה מסחרית לא פחות מאשר קלינית. מי שנמצא בתחילת נורווד 3 עשוי לגלות אחרי שנה של פינסטריד שהקודקוד התמלא מספיק ושהניתוח אינו משתלם — או שהתהליך התייצב, וזה לבדו הופך השתלה עתידית לקטנה יותר, זולה יותר וסבירה הרבה יותר להיראות נכון גם בעוד חמש עשרה שנה.
פלזמה עשירה בטסיות היא הדם שלכם עצמכם, שמסובב בצנטריפוגה כדי לרכז את הטסיות ומוזרק לקרקפת. הנתונים מצביעים על כך שבנשירה מוקדמת הוא עשוי לשפר מעט את הצפיפות ולסייע לקליטת השתלים אחרי הניתוח. הוא אינו מחליף השתלה ואינו מצמיח שיער באזור קירח. חבילות בטורקיה כוללות בדרך כלל טיפול אחד; זו תוספת נחמדה, לא סיבה לבחור מרפאה.
מזותרפיה — תערובות ויטמינים וחומרים פעילים שמוזרקות לקרקפת — נשענת על ראיות חלשות בהרבה, ומה שנמצא בפועל במזרק משתנה מאוד. התייחסו אליה באותה מידה של ספקנות שהייתם מפנים לכל מוצר לא מתוקנן.
כשהנשירה אכן אנדרוגנטית, כשהיא התייצבה או נשלטת תרופתית, כשאזור התורם צפוף מספיק כדי לספק את השטח שאתם רוצים לכסות, וכשהציפיות שלכם תואמות את מה שהאזור הזה באמת יכול לתת. אם כל ארבעת התנאים מתקיימים, ההשתלה היא הדבר היחיד ששם שיער היכן שאין — והיא קבועה.
השתלה מתחת לגיל עשרים וחמש, עם נשירה פעילה וללא טיפול תרופתי, היא הטעות הקלאסית. התבנית עדיין לא התקבעה, אזור התורם מוצא על קו שיער שלא יתאים לראש של בן ארבעים, ולא נשמר דבר להמשך. רוב המנתחים הזהירים מסרבים או מתעקשים על טיפול תרופתי תחילה.
אזור תורם חלש הוא תקרה קשיחה. אם הטריכוסקופיה מראה שגם העורף והצדדים מתמזערים — וזה קורה, ובנשירה מפוזרת אצל נשים זה שכיח — אזור התורם לא יוכל לתת תוצאה עמידה, יובטח מה שיובטח.
הדבר השלישי הוא ציפיות לא מציאותיות. השתלה אינה מחזירה את הצפיפות של גיל שבע עשרה ואינה נותנת לנורווד 6 את קו השיער של בן עשרים. המנתח שאומר כן לכל מה שתבקשו אינו מבין ללבכם: הוא בדיוק זה שכדאי להתרחק ממנו.
רוב המנתחים מעדיפים שכן, מפני שהשתלה אינה עוצרת את נשירת השיער סביב האזור המושתל. בלי טיפול תרופתי אתם עלולים להגיע לתוצאה שבה הרצועה המושתלת נשארת וכל מה שמאחוריה נסוג. זו החלטה של הרופא שבודק אתכם, לא של יועץ המרפאה.
אפשר, והרבה מרפאות עושות זאת, אבל זו הסיבה המרכזית לכך שתוצאות נראות שגויות אחרי חמש עד עשר שנים. לייצב את הנשירה תרופתית תחילה — או לפחות לתכנן את התוצאה בהתחשב באובדן העתידי — זה מה שמפריד בין תוצאה שמזדקנת יפה לבין תוצאה שלא.
הרמז הוא התבנית. נשירה הורמונלית הולכת לפי מפה: קרחות בצדדים ובקודקוד אצל גברים, שביל שמתרחב אצל נשים. נשירה מפוזרת בכל מקום, כתמים עגולים עם שוליים נקיים, או אובדן בדיוק במקום שבו אתם אוספים את השיער בחוזקה — אלה מצבים אחרים עם טיפולים אחרים. רופא עור מבדיל ביניהם בביקור אחד.
כתוספת לחבילה זה עניין קטן. כטיפול עצמאי לאזור קירח — לא: היכן שהזקיק נעלם, שיער אינו מופיע. הנתונים תומכים בשיפור מתון בהידלדלות מוקדמת, לא בשיקום.
הטובות אומרות, וחלקן באמת מסרבות למטופלים. אבל לעסק שהמוצר היחיד שלו הוא ניתוח יש תמריץ ברור לא לומר זאת. בדיוק לכן שווה, לפני שקובעים, חוות דעת של רופא עור שאינו מוכר השתלות.